חיפוש
RSS

מאמרים בנושא 'מערכת העיכול'

תגובות (0) רגישות לחלב

רגישות לחלב מכונה בעגה במקצועית 'אי סבילות ללקטוז' (Lactose intolerance). זו בעיה נפוצה של מערכת העיכול, שבה הגוף אינו מסוגל לעכל חומר בשם לקטוז. לקטוז הוא סוג של סוכר הנמצא בעיקר בחלב ומוצריו. תסמינים של אי סבילות ללקטוז מתפתחים בדרך כלל מספר שעות לאחר צריכת מזון או משקה המכילים לקטוז. הם עשויים לכלול: נפיחות בבטן, גזים, שלשול, כאב בטן, ותחושה כללית רעה. חומרת הסימפטומים היא אינדיבידואלית, ותלויה גם בכמות הלקטוז שנצרכה. אי סבילות ללקטוז יכולה להתפתח בכל גיל. בהרבה מקרים היא מתפתחת בטווח הגיל של 20-40, אולם היא מופיעה גם אצל תינוקות וילדים צעירים.

מה גורם לאי סבילות ללקטוז?

הגוף מעכל לקטוז באמצעות אנזים שנקרא לקטאז (lactase). אנזים זה מפרק את הלקטוז לשני סוכרים הנקראים גלוקוז וגלקטוז. סוכרים אלו נספגים בקלות לתוך זרם הדם. אנשים עם אי סבילות ללקטוז אינם מייצרים מספיק לקטאז, ולכן לקטוז נשאר במערכת העיכול. במערכת העיכול הוא עובר תסיסה על ידי חיידקים. תסיסה זו מייצרת גזים, אשר עלולים לגרום לתסמינים הקשורים לאי סבילות ללקטוז.

אי סבילות ללקטוז עשויה להיות זמנית או קבועה. ברוב המקרים המתפתחים אצל מבוגרים מדובר במצב תורשתי, שנמשך לכל החיים. יש מקרים, בעיקר אצל ילדים צעירים, שבהם אי הסבילות ללקטוז נגרמת כתוצאה מדלקת במערכת העיכול (גסטרואנטריטיס) ויכולה לחלוף לאחר נספר שבועות.

מתי לפנות לייעוץ רפואי?

הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז יכולים להיות דומים למספר מצבים אחרים, כמו  תסמונת המעי הרגיז או אי סבילות לחלבון חלב (תגובה שלילית לחלבון בחלב מפרות, השונה מאלרגיה לחלב). לכן חשוב לפנות לרופא לאבחון לפני שמסירים חלב ומוצרי חלב מהתפריט.

אם הרופא שלך סבור שיש לך אי סבילות ללקטוז, הוא עשוי להציע להימנע ממזונות ומשקאות המכילים לקטוז למשך שבועיים כדי לראות אם התסמינים משתפרים.

אבחון

חשוב לבקר את רופא המשפחה כאשר מתעורר חשד לחוסר סבילות ללקטוז.

כדאי לבצע מעקב (יומן) של מזונות ומשקאות שנצרכים, ורישום של הסימפטומים. יתכן שניתן להבחין בדפוס, המצביע על מזונות הגורמים לרגישות.

ניתן לנסות להסיר לקטוז מהתזונה במשך שבועיים כדי לראות אם זה עוזר להקל על הסימפטומים.

בדרך כלל לא נדרשות בדיקות אחרות, אולם יש מצבים שבהם הרופא יציע לבצע בדיקות נוספות, כדי לעזור לאשר את האבחנה.

טיפול

קיימים שני טיפולים עיקריים באי סבילות ללקטוז: הגבלת לקטוז, ושימוש בתחליפי לקטאז.

הגבלת צריכת המזון והמשקאות המכילים לקטוז בדרך כלל מסייעת בשליטה על הסימפטומים. רוב האנשים עם חוסר סבילות ללקטוז יכולים לצרוך כמויות קטנות של לקטוז ללא בעיות (אם כי זה משתנה מאדם לאדם).

תחליפי לקטאז עשויים להיות גם מועילים. הם קיימים בתכשירי טיפות או טבליות, שניתן לקחת עם הארוחות כדי לשפר את העיכול של לקטוז.

תזונה

במרבית המקרים ניתן לשלוט בסימפטומים של אי סבילות ללקטוז על ידי, הימנעות משימוש במזון ומשקאות המכילים לקטוז והחלפתם במזונות נטולי לקטוז.

השינוי הנדרש בתזונה תלוי בעצמת הרגישות. חלק מהאנשים מסוגלים לסבול כמות מועטה של לקטוז בתזונה שלהם ללא בעיות, בעוד שאחרים חווים תסמינים לאחר צריכת מזון המכיל רק כמות זעירה של לקטוז.

מזונות המכילים לקטוז

  • חלב: חלב הוא המקור העיקרי ללקטוז. החלב יכול להיות חלב פרה, חלב עיזים או חלב כבשים. הצורך בהימנעות בצריכת חלב תלוי בדרגת אי הסבילות. חולים בדרגת אי סבילות קלה יכולים לצרוך חלב בכמות קטנה כמו בקפה או בשוקולד חלב. יש מקרים שבהם צריכה של חלב כחלק מהארוחה נסבלת טוב יותר מצריכת חלב כשלעצמו.
  • מוצרי חלב: מוצרים העשויים מחלב - כמו שמנת, גבינה, יוגורט, גלידה וחמאה - מכילים גם הם לקטוז.רמת הלקטוז במוצרים אלה משתנה ולעתים נמוכה, יש מקרים שבהם ניתן להשתמש בהם מבלי לסבול בעיות. כדאי לנסות מזונות שונים כדי לברר אם יש מוצרי חלב שניתן לאכול, מאחר שהם מקור טוב לחומרים מזינים חיוניים כמו סידן.
  • מזונות נוספים: מזונות ומשקאות נוספים עשויים להכיל לקטוז. בינהם: שוקולד, ממתקים, עוגות, מוצרי מאפה ודגני בוקר. מומלץ לבדוק את המרכיבים של כל מזון ומשקה. יש לשים לב שלקטוז יכול להימצא במגוון מרכיבים, כמו חלב, מי גבינה, חמאה ושמנת. חומרים שלא מכילים לקטוז כוללים חומצה לקטית, נתרן לקטט וחמאת קקאו.
  • תרופות: תרופות ותוספי מזון עשויים להכיל לקטוז. ברוב המקרים מדובר בכמות קטנה, שתגרום לבעיות רק במקרים שבהם האי סבילות ללקטוז היא קשה.

כדאי להתייעץ עם הרוקח לגבי כל תרופה חדשה.

 

מוצרים ללא לקטוז

ישנת מספר תחליפים זמינים שעשויים להוות תחליף הולם לחלב ומוצריו. בינהם:

  • תכשירי סויה: חלב, יוגורט וגבינות,
  • חלב מאורז, שיבולת שועל, שקדים, אגוזי לוז, קוקוס, קינואה או תפוחי אדמה,
  • מזונות שכתוב עליהם בפירוש 'ללא לקטוז', או 'מתאים לטבעונים',
  • חטיפים העשויים מחרובים.

בנוסף, קיימים מוצרי חלב, שהוסף להם האנזים לקטאז, והם אינם גורמים לסימפטומים. מוצרים אלו יהיו חלב, גבינה או יוגורט ללא לקטוז.

תחליפי לקטאז

ניתן להוסיף למזון תכשירים, המכילים את האנזים לקטאז. תכשירים אלו קיימים בטבליות, טיפות או כמוסות, ויש ליטול אותם יחד עם מזון המכיל לקטוז. תכשירים אלו מחליפים את הלקטאז שמערכת העיכול לא מייצרת, ומפרקים את הלקטוז שהגיע בתזונה.

הטיפים של הרוקחים שלנו

  • מוצרי חלב עשירים בסידן וויטמין D, הדרושים לשמירה על העצם ולתפקודים אחרים. לכן מומלץ ליטול תוספת של סידן וויטמין D.
  • חלב ומוצרי חלב מכילים, בנוסף לסידן וויטמין D, גם חלבון וויטמינים כגון A ו- B12. לקטוז גם מסייע לגוף לספוג מספר מינרלים אחרים, כגון מגנזיום ואבץ. ויטמינים ומינרלים אלה חשובים לגוף. מומלץ ליטול תוספות ויטמינים.
  • מומלץ להתייעץ עם דיאטנית על מנת לוודא שהתזונה מאוזנת ומספקת.
  • כאשר מתנסים לגבי מזונות חדשים, כדאי להציג מזון חדש בהדרגה, ולא בבת אחת, כדי להתרגל ולזהות בעיות במהירות.
תגובות (0) גזים
העברה של גזים במערכת העיכול היא תהליך נורמלי. אדם ממוצע משחרר גזים 5-15 פעמים ביום. בכל זאת, יש פעולות שניתן לעשות אם הגזים מרובים או שהריח יותר מידי חזק. רק בחלק קטן מהמקרים מדובר על בעיה רפואית.
תגובות (0) שלשול במבוגרים
שלשול מתבטא ביציאות תכופות רכות ומימיות, המלוות בדרך כלל בהתכווצויות בבטן ובכאב ראש. ברוב המקרים שלשול עובר מעצמו תוך 2-4 ימים. הגורם הוא בדרך כלל זיהום בחיידק או בווירוס, אולם שלשול יכול להיגרם גם ממצבים כמו תרופות, אלרגיה למזון, אלכוהול, או דלקת של התוספתן (אפנדציט).
תגובות (0) צרבת
צרבת הינה תחושת בעירה בחלק העליון של החזה או הבטן. התופעה מתרחשת כאשר חומצה חזקה, המשמשת את הקיבה בעיכול המזון, חוזרת למעלה לתוך הוושט וגורמת לצריבה של הושת. תופעה זו מכונה ריפלוקס. צרבת יכולה להיות מלווה גם בתופעות של טעם חומצי בפה, ריח רע מהפה, קושי בבליעה, בחילה, ושיעול. צרבת נוטה להופיע במקרים כמו אנשים עם בקע סרעפתי, נשים בהריון, בעלי משקל עודף ומעשנים כבדים.
תגובות (0) בחילה והקאה
בחילה והקאה ברוב המקרים אינם מצביעים על בעיה חמורה. ברוב המקרים אין צורך בטיפול רפואי, והמחלה חולפת מעצמה. אחד הגורמים הנפוצים להקאה במבוגרים הוא זיהום במערכת העיכול, שנמשך בדרך כלל יום או יומיים.